עבודתו של בודק הפוליגרף משלבת בין ידע מקצועי, הפעלת אמצעי מדידה פיזיולוגיים, ניהול הליך מובנה של תשאול וניתוח נתונים, לבין מפגש אנושי מורכב ולעיתים טעון מבחינה רגשית. משום כך, תפקידו של הבודק אינו מסתכם בהפעלת מכשיר הפוליגרף ובניתוח התרשימים המתקבלים ממנו. הוא נדרש לקבל החלטות מקצועיות ואנושיות שעשויות להיות בעלות משמעות ניכרת עבור הנבדק, מזמין הבדיקה וצדדים נוספים.
הדילמה האתית נוצרת כאשר החתירה לבירור הסוגיה שלשמה הוזמנה הבדיקה מתנגשת עם ערכים אחרים כמו שמירה על כבוד האדם, פרטיותו, רצונו החופשי, מניעת פגיעה בלתי נחוצה, שמירת סודיות והקפדה על ניטרליות מקצועית.
במקרים מסוימים תוצאת הבדיקה עלולה להשפיע על מערכת יחסים זוגית, מקום עבודה, הליך משפטי, מוניטין אישי או מערכת יחסים משפחתית. מכאן השאלה האתית המרכזית אינה רק "האם ניתן לבצע את הבדיקה?", אלא גם "האם נכון לבצע אותה בנסיבות הקיימות, באיזה אופן, ומהם גבולות אחריותו של הבודק?"
החתירה לאמת והגבולות המקצועיים של הבודק
אחת התפיסות הבסיסיות בעבודת הפוליגרף היא השאיפה לבדוק את אמיתות גרסתו של הנבדק ביחס לסוגיה מוגדרת. אולם יש להבחין בין בירור סוגיה מוגדרת לבין ניסיון לקבוע "אמת מוחלטת" ביחס לאדם או לאירוע שלם.
גם בכללי האתיקה של איגוד בודקי הפוליגרף הממוחשב בישראל מודגש כי אחריותו המקצועית של הבודק מתייחסת לבחינת גרסת הנבדק בנושא שהוגדר לבדיקה, ולא לחשיפת "האמת המוחלטת" של הפרשה כולה.
הבחנה זו היא בעלת חשיבות אתית רבה. תוצאת פוליגרף המתייחסת לשאלה מוגדרת אינה מעניקה לבודק סמכות לקבוע מסקנות רחבות לגבי אופיו של הנבדק, מוסריותו או התנהגותו בנושאים שלא נבדקו.
מכאן נגזרת חובת הזהירות כי על הבודק להכיר לא רק ביכולותיו של מכשיר הפוליגרף אלא גם במגבלותיו.
מקצועיות הבודק מול רצונו של מזמין הבדיקה
אחת הדילמות המשמעותיות בעבודת הבודק נובעת מן היחסים בינו לבין מזמין הבדיקה. המזמין הוא בדרך כלל הגורם שפנה למכון הפוליגרף, הגדיר את מטרת הבדיקה ולעיתים אף משלם עבורה. מצב זה עלול ליצור ציפייה שהבודק יפעל בהתאם לאינטרסים של המזמין.
אולם מבחינה אתית, התשלום עבור השירות אינו מקנה למזמין זכות להשפיע על ניסוח השאלות, על אופן ניהול הבדיקה או על פרשנות הממצאים.
כללי האתיקה המקצועית בישראל מדגישים את חובת ההגינות, חוסר משוא הפנים והעצמאות של הבודק, ואילו קוד האתיקה של ה-American Polygraph Association קובע כי הדיווח המקצועי צריך להיות עובדתי, בלתי מוטה ואובייקטיבי.
לפיכך, גם כאשר מזמין הבדיקה מצפה לתוצאה מסוימת, על הבודק להישאר נאמן למתודולוגיה המקצועית ולממצאים בלבד.
הסכמה מדעת לעומת הסכמה הנובעת מלחץ
עיקרון ההסכמה הוא אחד העקרונות האתיים המרכזיים בבדיקת פוליגרף. בהתאם להנחיות המקצועיות בישראל, על הנבדק להביע הסכמה חופשית לביצוע הבדיקה, ובסטנדרטים של ה-APA נדרשת הסכמה מדעת לפני תחילת הבדיקה.
אולם עצם חתימתו של אדם על טופס הסכמה אינה פותרת בהכרח את הדילמה האתית.
ניתן להעלות, לדוגמה, מצב שבו בן זוג אחד לבן זוגו השני "אם לא תיבדק, מבחינתי זו הוכחה שאתה מסתיר משהו". באופן פורמלי, האדם עשוי להסכים להיבדק ואף לחתום על טופס הסכמה. אולם מבחינה מהותית עולה השאלה האם מדובר בהחלטה חופשית או בהחלטה שהתקבלה תחת לחץ רגשי משמעותי.
דילמה דומה עשויה להתעורר במסגרת תעסוקתית כאשר עובד חושש כי סירובו לבדיקה יפגע במעמדו.
לפיכך, תפקידו האתי של הבודק אינו מסתכם בקבלת חתימה. עליו להיות ער לנסיבות שבהן ניתנת ההסכמה ולבחון האם קיימים סימנים לכפייה, איום או לחץ בלתי ראוי. גם כללי האתיקה הישראליים קובעים שאין לערוך בדיקה כאשר יש יסוד להאמין שהנבדק אולץ או אוים כדי לעבור אותה.
הדילמה של ניסוח שאלות רגישות
ניסוח השאלות הוא פעולה מקצועית, אך גם פעולה בעלת משמעות אתית. שאלה יכולה להיות רלוונטית לנושא הבדיקה ועדיין להיות רחבה מדי, משפילה, עמומה או חודרנית מעבר לנדרש.
הדילמה מתחדדת במיוחד בבדיקות העוסקות בזוגיות, נאמנות, יחסים בין אישיים או עניינים משפחתיים. במקרים אלה עשוי מזמין הבדיקה לבקש להכניס שאלות החורגות מן הסוגיה המקורית מתוך רצון "לבדוק הכול".
הבודק נדרש להציב גבול מקצועי.
השאלה אינה האם המידע מסקרן או חשוב למזמין, אלא האם הוא נחוץ לצורך המטרה המוגדרת של הבדיקה האם ניתן לנסח באופן מקצועי.
בהנחיות המקצועיות בישראל נקבע כי השאלות צריכות להיות מנוסחות בהסכמת הנבדק בהתאם לשפתו ורמת הבנתו. גם ה-APA מחייב שהשאלות ייסקרו עם הנבדק לפני רישום התגובות הפיזיולוגיות.
מכאן שניסוח השאלות אינו רק עניין טכני הוא חלק מההגנה על האוטונומיה של הנבדק.
פרטיות מול הצורך במסירת מידע
בדיקת פוליגרף עשויה להביא לכך שהנבדק יחשוף במהלך השיחה המקדימה מידע אישי שאינו קשור ישירות לסוגיה הנבדקת.
כאן מתעוררת דילמה ברורה האם העובדה שהמידע נמסר לבודק מאפשרת להעבירו למזמין הבדיקה?
התשובה המקצועית אינה יכולה להתבסס על מידת העניין של המזמין במידע. יש להבחין בין מידע הרלוונטי לסוגיה שנבדקה לבין מידע פרטי שנחשף במהלך ההליך אך אינו קשור אליה.
קוד האתיקה של ה-APA אוסר על גילוי מידע אישי בלתי רלוונטי שהתקבל במהלך הבדיקה שעלולה להביך את הנבדק, למעט כאשר קיימת חובה חוקית לעשות כן. גם ההנחיות באיגוד בודקי הפוליגרף הממוחשב בישראל מגבילות מסירת מידע שאינו רלוונטי ודורשות נקיטת אמצעים סבירים לשמירת הסודיות.
עקרון זה חשוב במיוחד בבדיקות זוגיות. עצם העובדה שאחד מבני הזוג הזמין את הבדיקה אינה מעניקה לו בהכרח זכות בלתי מוגבלת לקבל כל פרט אישי שנאמר בחדר הבדיקה.
כאשר תוצאת הבדיקה עלולה לגרום לנזק
אחת הדילמות הקשות ביותר מתעוררת כאשר הבודק מבין שתוצאת הבדיקה עלולה לגרום להשלכות משמעותיות.
לדוגמה, בבדיקה זוגית עשויה התוצאה להשפיע על המשך הקשר, בבדיקה במקום עבודה היא עשויה להשפיע על אמון בין עובד למעסיק בהליך משפטי עשויה חוות הדעת להפוך לחלק ממחלוקת רחבה יותר.
האם החשש מפני התוצאה צריך להשפיע על הבודק?
ככלל, התשובה המקצועית צריכה להיות שלילית בכל הנוגע לניתוח הממצאים. אסור לבודק לשנות את מסקנתו משום שהוא חושש מהשלכותיה.
אולם מבחינה אתית קיימת הבחנה חשובה בין שינוי התוצאה לבין ניהול אחראי של התהליך.
הבודק אינו רשאי לעוות ממצאים כדי למנוע נזק, אך הוא בהחלט נדרש להקפיד מראש על מטרת הבדיקה, על התאמת ובנייתה שאלות, הסכמה, סודיות ועל מסירה מדויקת וזהירה של המסקנות.
האם על הבודק לסרב לבצע בדיקה?
מקצועיות אינה נמדדת רק ביכולת לבצע בדיקה אלא גם ביכולת לזהות מקרים שבהם אין לבצע אותה.
עשויות להתקיים נסיבות שבהן הבודק מגיע למסקנה שההליך המבוקש אינו עומד בדרישות המקצועיות או האתיות. לדוגמה, כאשר קיים חשש ממשי לכפייה, כאשר מטרת הבדיקה אינה חוקית או בלתי מוסרית בעליל, כאשר קיימת זיקה אישית משמעותית בין הבודק לבין אחד הצדדים, כאשר הבודק מצוי בניגוד עניינים או כאשר הנבדק לא מתאים מבחינה רפואית לביצוע הבדיקה כגון סמים ותרופות אשר השפעתן על המערכת הפיזיולוגית של הנבדק עלולות להשפיע לרעה על תוצאות הבדיקה.
כללי האתיקה מתייחסים במפורש לנושאים כגון כפייה, ניגוד עניינים, קשר אישי עם הנבדק או המזמין וחובת העצמאות המקצועית סמים ותרופות.
לפיכך, סירוב לבצע בדיקה בנסיבות מסוימות אינו בהכרח כישלון מקצועי. לעיתים מדובר דווקא בביטוי מובהק לאחריות מקצועית.
ניטרליות ואמפתיה האם קיימת סתירה?
בודק הפוליגרף נדרש להיות ניטרלי, אך אין משמעות הדבר שעליו להיות אדיש.
ניתן לשמור על יחס מכבד ואמפתי כלפי אדם המצוי במצוקה ובמקביל להימנע מהזדהות עם גרסתו. ההבחנה בין אמפתיה לבין הטיה חשובה במיוחד בבדיקות טעונות מבחינה רגשית.
הנבדק צריך להרגיש שהוא זוכה ליחס הוגן ומכבד, אך אסור שהבודק יהפוך ליועץ, מטפל, תובע או סנגור של אחד הצדדים.
סטנדרטים מקצועיים של ה-APA דורשים שהבדיקה תתנהל באופן ניטרלי ושלא תוצג הטיה ביחס לאמיתות דבריו של הנבדק טרם השלמת ההליך.
היכולת לשלב אנושיות עם ריחוק מקצועי היא אפוא אחת המיומנויות המקצועיות החשובות של בודק מנוסה.
הדילמה האתית בבדיקות זוגיות
הקונפליקט האתי מקבל ביטוי משמעותי במיוחד בבדיקות זוגיות.
מזמין הבדיקה עשוי להגיע מתוך תחושת פגיעה עמוקה ולבקש מהבודק לקבל תשובה חד משמעית שתכריע מבחינתו את עתיד מערכת היחסים. הנבדק, לעומת זאת, עשוי להגיע מתוך רצון להוכיח את גרסתו, אך גם מתוך חשש מהתוצאה והשלכותיה.
הבודק נמצא אפוא בין שני צדדים בעלי אינטרסים רגשיים חזקים.
במצב זה עליו לזכור כי אין הוא בודק את "איכות הזוגיות", אלא סוגיה עובדתית מוגדרת. אין זה מתפקידו להחליט האם מערכת היחסים צריכה להימשך, מי מבני הזוג "אשם" במשבר או כיצד יש לפרש את התוצאה מבחינה מוסרית.
גם הנחיות מקצועיות עדכניות בנושא בדיקות פוליגרף בהקשרים זוגיים מדגישות כי מדובר בבדיקה של טענות עובדתיות מוגדרות ולא בטיפול זוגי או בגישור, וכי נדרשים הסכמה חופשית, ניטרליות וסודיות.
מסירת התוצאה והאחריות על השפה המקצועית
הדילמה האתית אינה מסתיימת עם סיום איסוף התרשימים. אופן ניסוח חוות הדעת ומסירת הממצאים עשוי להשפיע באופן משמעותי על הדרך שבה הצדדים יבינו את הבדיקה.
יש הבדל מהותי בין הניסוח המתייחס לממצאי הבדיקה ביחס לשאלות שנבדקו לבין קביעה גורפת על אישיותו של הנבדק.
דו"ח מקצועי צריך להיות מדויק, ענייני ומוגבל לתחום שנבדק. קוד האתיקה של ה-APA דורש שדו"ח הבדיקה יהיה תיאור עובדתי, בלתי מוטה ואובייקטיבי של המידע והמסקנה המקצועית המבוססת על נתוני הפוליגרף וניתוח הבדיקה שביצע הבודק.
לפיכך, אחריותו של הבודק אינה רק להגיע למסקנה מקצועית אלא גם להציג אותה ללא הגזמה, דרמטיזציה או פרשנות שאינה נתמכת בנתונים.
מודל מוצע לקבלת החלטה אתית
כאשר מתעוררת דילמה מקצועית, ניתן להציע לבודק לבחון מספר שאלות יסוד:
האם מטרת הבדיקה ברורה, חוקית ומוגדרת?
- האם הנבדק נותן הסכמה חופשית ומדעת?
- האם השאלות נחוצות ורלוונטיות למטרת הבדיקה?
- האם ניתן לנסח אותן באופן ברור ומכבד?
- האם קיים ניגוד עניינים או גורם העלול לפגוע בנייטרליות?
- מי רשאי לקבל את הממצאים ומה הוסכם מראש בנוגע למסירתם?
- האם המידע שנאסף אכן רלוונטי לסוגיה הנבדקת?
- האם המסקנה שהבודק עומד למסור נתמכת בממצאים המקצועיים בלבד?
- האם הבודק חורג מתפקידו כבודק ונכנס לתפקיד של שופט, מטפל או יועץ?
- האם הבודק יכול להצדיק את החלטתו המקצועית בפני עמיתים מקצועיים על בסיס כללים ומתודולוגיה מוכרים?
שאלות אלה אינן מחליפות כללי אתיקה או דין, אולם הן עשויות לשמש מסגרת חשיבה המסייעת לבודק לעצור ולבחון את החלטתו לפני פעולה בעלת השלכות משמעותיות.
סיכום
האתיקה בעבודת בודק הפוליגרף אינה תוספת חיצונית למיומנות המקצועית היא חלק בלתי נפרד ממנה.
בודק מקצועי אינו נמדד רק ביכולתו להפעיל מכשור, לזהות תגובות פיזיולוגיות או לנתח תרשימים. מקצועיותו נבחנת גם ביכולתו לשמור על עצמאות, להתנגד ללחצים מצד מזמין הבדיקה, להגן על פרטיות הנבדק, לוודא הסכמה חופשית, להכיר בגבולות תפקידו ולהציג את מסקנותיו באופן מדויק ומאוזן.
דווקא כאשר הבודק מבין כי לתוצאת הבדיקה עלולות להיות השלכות כבדות משקל, חובתו אינה להתאים את התוצאה להשלכות הרצויות אלא להקפיד עוד יותר על תקינות ההליך.
האתגר האתי האמיתי הוא אפוא האיזון בין שלושה מוקדים: החתירה לבירור האמת ביחס לסוגיה הנבדקת, שמירה על זכויותיו וכבודו של הנבדק, והשמירה על עצמאותו ואמינותו המקצועית של הבודק.
כאשר שלושת העקרונות הללו נשמרים יחד, האתיקה אינה מגבילה את עבודתו של בודק הפוליגרף אלא מעניקה לה את הבסיס המקצועי והציבורי הנדרש.